גזר דין בתיק הע"ז 31459-06-10

1.         כנגד אברהם אברהמי (להלן - הנאשם) הוגש כתב אישום בגין עבירות לפי סעיפים 2(א)(1)(2) ו- 2(ב)(4) לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 (להלן - חוק עובדים זרים) ועבירה לפי סעיפים 2(א) ו - 14 לחוק שכר מינימום, התשמ"ז - 1987 (להלן - חוק שכר מינימום).

2.         הנאשם הורשע במסגרת הכרעת דין מיום 12.7.12 על פי הודאתו בעובדות המיוחסות להו בכתב האישום. 

3.         בהסכמת הצדדים, ניתנה החלטה לפיה הנאשם יופנה לקבלת תסקיר מבחן.

4.         ביום 16.7.12 קבע בית הדין שבנסיבות המקרה דנן, בשל מצבו הכלכלי הקשה של הנאשם ומשהודה בעבירות המיוחסות לו בהזדמנות הראשונה, יש מקום לשקול את העמדתו של הנאשם למבחן על פני הרשעתו. לאור האמור, נתבקש תסקיר קצין מבחן בעניינו.

5.         שירות המבחן הגיש תסקירו ביום 16.12.12 (להלן - התסקיר) ובו הומלץ שלא להרשיע את הנאשם וזאת כפוף להטלת עונש מוחשי הרתעתי ושיקומי של הטלת צו במסגרת חוק השירות לתועלת הציבור לביצוע של 140 שעות.

6.         לאחר קבלת תסקיר המבחן נתבקשו הצדדים להגיש את תגובותיהם להמלצות המבחן.

7.         טענות ב"כ המאשימה בתמצית -

א.         בא כח המאשימה נתן הסכמתו לקבלת תסקיר מבחן לעניין העונש בלבד ולא לעניין ההרשעה. גם ב"כ הנאשם ביקר כי תסקיר שירות המבחן יתייחס לעניין העונש בלבד.

ב.         המאשימה מתנגדת לאי הרשעת הנאשם בעבירות אשר יוחסו לו בכתב האישום ואשר בביצוען הודה. תולדותיו של הליך זה בקנס מנהלי אשר הנאשם בחר שלא לשלם, אלא העדיף לנהל הליך פלילי בבית הדין, הגם שהודה בהזדמנות הראשונה.

ג.          בתי הדין לעבודה עמדו לא פעם על התועלת שמופקת מההליך המנהלי ללא הרשעה. מערכת הקנסות המנהליים מאפשרת אכיפה פשוטה, מהירה וזולה, המקלה את העומס בבתי המשפט.

ד.         למרות האמור לעיל, הנאשם בחר להישפט על העבירות שביצע ואף הודה בהזדמנות הראשונה בעבירות שיוחסו לו והורשע על סמך הודאתו. מה הועילו חכמים בתקנתם אם נימנע מהרשעת הנאשם בתיק זה, על אף שהוא עצמו בחר לעבור מן המסלול המנהלי למסלול הפלילי. 

ה.         בית הדין האזורי בתל אביב קבע כי מתן צו מבחן שתוצאתו שירות לתועלת הציבור ללא הרשעה חותר תחת תכלית החקיקה ואין לנקוט בו אלא בנסיבות יוצאות דופן (הע"ז (ת"א) 1015/10 מדינת ישראל נ' פוקס מפי השופטת א' דגן טומכר).

ו.          הפסיקה אף קבעה כי נסיבות יוצאות דופן הינן תוצאה של איזון בין חומרת העבירה והאינטרס הציבורי, למצבו האישי של הנאשם כפי שבאו לידי ביטוי בתסקיר. גם לאחר המצאת התסקיר יש לבחון האם היחס בין הנזק הצפוי מההרשעה לבין חומרת העבירה הינו סביר, וזאת כאשר מובאים בחשבון שיקולי ענישה נוספים (רע"פ 2564/11 קנטור נ' מ"י ניתן ביום 4.4.11).

ז.          העבירות בהן הורשע הנאשם הינן עבירות על חוק עובדים זרים וחוק שכר מינימום, שני חוקים אשר בית הדין הארצי עמד על חשיבותם וחומרת העבירות הקבועות בהם.

ח.         משמצא בית הדין כי הנאשם ביצע את העבירות המיוחסות לו, בפרט כאשר הנאשם הודה בביצוען, על בית הדין להרשיע את הנאשם בהתאם להודאתו. 

8.         טיעוני ב"כ הנאשם  בתמצית -

א.         לא ברור מדוע המאשימה סבורה כי תסקיר שירות המבחן נועד לבחון כשירותו של הנאשם לבצע עבודות שירות בלבד.

ב.         אין לתסקיר שירות המבחן קשר לנשיאת עונש מאסר בדרך של עבודות שירות. בחינת כשירותו של נאשם לבצע עבודות שירות הנה באמצעות חוות דעת של הממונה על עבודות השירות בשירות בתי הסוהר.

ג.          החלטת בית הדין מיום 16.7.12 מדברת בעד עצמה. לו חפצה המאשימה לקרוא תיגר על החלטה זו יכולה היתה לעשות זאת מבעוד מועד, אם בכלל.